גמרא בכיף, שיעור רביעי (ג' אב תשע"ג, 10.7.13)

מפתח דורות התנאים והאמוראים

דף ג' עמ' א', גמרא:

איתמר:

החורש בשביעית - רבי יוחנן ורבי אלעזר:

חד אמר לוקה, וחד אמר אינו לוקה;

לימא בדרבי אבין אמר רבי אילעא קמיפלגי,

דאמר רבי אבין אמר רבי אילעא - כל מקום שנאמר כלל בעשה ופרט בלא תעשה,

אין דנין אותו בכלל ופרט וכלל.

מאן דאמר לוקה - לית ליה דרבי אבין אמר רבי אילעא;

ומאן דאמר אינו לוקה - אית ליה דרבי אבין!

לא:

דכולי עלמא לית ליה דרבי אבין אמר רבי אילעא:

מאן דאמר לוקה - שפיר;

ומאן דאמר אינו לוקה, אמר לך -  

מכדי זמירה בכלל זריעה,

ובצירה בכלל קצירה,

למאי הלכתא כתבינהו רחמנא?

למימר דאהני תולדות הוא דמיחייב,

אתולדה אחרינא - לא מיחייב!

ולא?

והתניא -

שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור - אין לי אלא זירוע וזימור;

מנין לניכוש ולעידור ולכיסוח?

תלמוד לומר - שדך לא, כרמך לא:

"לא" - כל מלאכה שבשדך,

ו"לא" - כל מלאכה שבכרמך;

מנין שאין מקרסמין ואין מזרדין ואין מפסגין באילן?

תלמוד לומר - שדך לא, כרמך לא:

"לא" - כל מלאכה שבשדך,

ו"לא" - כל מלאכה שבכרמך;

מנין שאין מזבלין ואין מפרקין ואין מאבקין ואין מעשנין באילן?

תלמוד לומר - שדך לא, כרמך לא:

"לא" - כל מלאכה שבשדך,

ו"לא" - כל מלאכה שבכרמך;

יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא יעדר תחת הגפנים ולא ימלא נקעים מים ולא יעשה עוגיות לגפנים?

תלמוד לומר - שדך לא תזרע:

זריעה בכלל היתה, ולמה יצתה?

להקיש אליה, לומר לך -

מה זריעה מיוחדת - עבודה שבשדה ושבכרם,

אף כל שהיא עבודה שבשדה ושבכרם!

מדרבנן, וקרא - אסמכתא בעלמא!