הפסיקות והבריכות שנתמלאו מים מערב יום טוב -
אסור להשקות מהן בחולו של מועד;
ואם היתה אמת המים עוברת ביניהן - מותר!
אמר רב פפא - והוא שרובה של אותה שדה שותה מאותה אמת המים;
רב אשי אמר - אף על פי שאין רובה של אותה שדה שותה,
כיון דקא משכא ואתיא,
מימר אמר אי לא שתיא לחד יומא תשתי לתרי ותלתא יומי.
תנו רבנן:
מותר להשקות ממנה שדה בית השלחין אחרת;
והא עבידא דפסקא?
אמר רבי ירמיה - ועדיין היא מטפטפת;
אמר אביי והוא שלא פסק מעיין ראשון!
לא ידלה מן התחתונה וישקה את העליונה;
יותר על כן:
לא ידלה ממקום נמוך וישקה למקום גבוה!
תנו רבנן:
מדלין לירקות כדי לאוכלן, ואם בשביל לייפותן - אסור;
חזו לההוא גברא דהוה דלי דוולא בחולא דמועדא.
אמר ליה רבה תוספאה לרבינא:
ליתי מר לשמתיה?
אמר ליה - והתניא מדלין לירקות כדי לאוכלן?
אמר ליה - מי סברת מאי מדלין?
מדלין מיא;
מאי
דף ד,ב גמרא
מדלין? שלופי,
כדתנן - המידל בגפנים, כשם שהוא מידל בשלו, כך הוא מידל בשל עניים, דברי ר' יהודה;
רבי מאיר אומר - בשלו רשאי, ואינו רשאי בשל עניים;
אמר ליה - והתניא מדלין מים לירקות כדי לאוכלן?
אמר ליה - אי תניא תניא:
ואין עושין עוגיות לגפנים:
מאי עוגיות?
אמר רב יהודה - בנכי;
תניא נמי הכי:
אלו הן עוגיות?
בדידין שבעיקרי זיתים ושבעיקרי גפנים.
איני?
והא רב יהודה שרא לבני בר ציתאי למעבד בנכי לכרמיהון?
לא קשיא:
הא בחדתי הא בעתיקי:
ר' אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה:
בשלמא מועד - משום דקא טרח;
אלא שביעית מאי טעמא?
פליגו בה רבי זירא ורבי אבא בר ממל:
חד אמר מפני שנראה כעודר,
וחד אמר - מפני שמכשיר אגפיה לזריעה;
מאי בינייהו?
איכא בינייהו דקא אתו מיא בתריה:
מאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה - איכא;
ומאן דאמר מפני שנראה כעודר - ליכא!
ולמאן דאמר מפני שנראה כעודר,
ליחוש מפני שמכשיר אגפיה לזריעה?
אלא איכא בינייהו דקא שקיל מיניה, ושדי לבראי:
למאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה, ליכא;
למאן דאמר מפני שנראה כעודר, איכא!
ולמאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה,
ליחוש מפני שנראה כעודר?
עודר נמי, כי קא שקיל - בדוכתיה מנח ליה!
אמימר מתני לה מפני שנראה כעודר,
וקשיא ליה דרבי אלעזר בן עזריה אדר' אלעזר בן עזריה:
ומי אמר ר' אלעזר בן עזריה כל שנראה כעודר אסור?
ורמינהי -
עושה אדם את זבלו אוצר;
ר' מאיר אוסר עד שיעמיק שלשה טפחים או עד שיגביה ג' טפחים - היה לו דבר מועט, מוסיף עליו והולך;
רבי אלעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע!
רבי זירא ור' אבא בר ממל:
חד אמר כגון שהעמיק,
וחד אמר זיבלו מוכיח עליו:
אמר רב יהודה - בנכי;
תניא נמי הכי:
אלו הן עוגיות?
בדידין שבעיקרי זיתים ושבעיקרי גפנים.
איני?
והא רב יהודה שרא לבני בר ציתאי למעבד בנכי לכרמיהון?
לא קשיא:
הא בחדתי הא בעתיקי:
ר' אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה:
בשלמא מועד - משום דקא טרח;
אלא שביעית מאי טעמא?
פליגו בה רבי זירא ורבי אבא בר ממל:
חד אמר מפני שנראה כעודר,
וחד אמר - מפני שמכשיר אגפיה לזריעה;
מאי בינייהו?
איכא בינייהו דקא אתו מיא בתריה:
מאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה - איכא;
ומאן דאמר מפני שנראה כעודר - ליכא!
ולמאן דאמר מפני שנראה כעודר,
ליחוש מפני שמכשיר אגפיה לזריעה?
אלא איכא בינייהו דקא שקיל מיניה, ושדי לבראי:
למאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה, ליכא;
למאן דאמר מפני שנראה כעודר, איכא!
ולמאן דאמר מפני שמכשיר אגפיה לזריעה,
ליחוש מפני שנראה כעודר?
עודר נמי, כי קא שקיל - בדוכתיה מנח ליה!
אמימר מתני לה מפני שנראה כעודר,
וקשיא ליה דרבי אלעזר בן עזריה אדר' אלעזר בן עזריה:
ומי אמר ר' אלעזר בן עזריה כל שנראה כעודר אסור?
ורמינהי -
עושה אדם את זבלו אוצר;
ר' מאיר אוסר עד שיעמיק שלשה טפחים או עד שיגביה ג' טפחים - היה לו דבר מועט, מוסיף עליו והולך;
רבי אלעזר בן עזריה אוסר עד שיעמיק שלשה או עד שיגביה שלשה או עד שיתן על הסלע!
רבי זירא ור' אבא בר ממל:
חד אמר כגון שהעמיק,
וחד אמר זיבלו מוכיח עליו:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה